רון פסקא, עו"ד נ' יור זילברמן

פסק דין

א.עובדות

1.המבקש, עו"ד על פי עיסוקו, חבר בלשכת עוה"ד.

2.המשיב נפגע ביום 4.6.04 בתאונת עבודה והוכר כנפגע בעבודה על פי חוק הבטוח הלאומי ותקנותיו.

3.המשיב מינה את המבקש על פי הרשאה ל פעול בשמו ומכוחו על מנת לקבל את מירב הפיצוי המגיע לו על פי כל דין.

4.לאחר חתימת יפוי כח מהמשיב למבקש, חתמו הצדדים ביום 27.8.07 על הסכם שכ"ט, בו התחייב המבקש להעניק למשיב שירותים משפטיים על מנת שיקבל את הפיצוי המגיע לו על פי כל דין (להלן: "הסכם שכ"ט").

5.בסעיף 2 להסכם שכ"ט התחייב המשיב כלפי המבקש לשלם לאחרון שכ"ט בשיעור של 32.5% מכל סכום שהמבקש יצליח להשיג עבורו.

6.בסעיף 12 להסכם שכ"ט נקבע כי היה ויחליט המשיב לסיים את ההתקשרות בינו לבין המבקש קודם שהמשיב יקבל את הפיצויים, ישולם 50% משכ"ט המוסכם לתשלום.

7.המבקש פתח בהליך בבימ"ש זה, ת.א. 4881/05, בפני כב' השופט אמיר. חברי הציע לצדדים להתפשר על סך 550,000 ₪ בתוספת 15% שכ"ט עו"ד בלוויית מע"מ (פרוטוקול ישיבת יום 3.11.08) ובקש תגובת המשיב כאן (התובע שם) תוך שבוע ימים.

8.(א)הצדדים התכנסו באולמו של כב' השופט אמיר ביום 31.12.08 ובתחילת הישיבה

הודיע המבקש כי מרשו, המשיב דכאן, בקש לפטרו ואין לו בעיה עם זה. המבקש בקשר אשור חברי להשתחרר מהייצוג, כפוף להותרת הסכם שכה"ט על מכונו.

(ב)באותה ישיבה הודיע אחיו של המשיב, כי האחרון פנה ל-3 עו"ד על מנת שמי מהם יחליף את המבקש אך אלו סרבו נוכח הוראות הסכם שכה"ט. משכך, פנה המשיב בתלונה ללשכת עוה"ד על מנת שהאחרונה תורה למבקש להעביר את התיק לעו"ד אחר בתנאים אחרים מתנאי ההסכם עליו חתמו הצדדים כאמור לעיל.

(ג)בסיומה של אותה ישיבה הורה חברי להפסיק את התובענה כמשמעות המונח בתקנה 154 לתקנות סד"א על מנת לאפשר למשיב למצות כל הליך בלשכת עוה"ד והעניק לו את הזכות לפתוח מחדש בהליך כאן ללא תשלום נוסף של אגרה אם יבקש לעשות כן עד ליום 31.12.09. היה ולא יעשה כן המשיב, התביעה תמחק.

9.התביעה שבכותרת נפתחה ביום 16.3.09 והצדדים הופיעו באולמי בישיבת יום 22.10.09 כאשר עובר לאותה ישיבה הודע לי כי ההליך בלשכת עוה"ד טרם מוצה.

בכוונת מכוון המתנתי עם כתיבת פס"ד זה, שמא יודיעוני הצדדים ובעיקר המשיב כי ההליך בלשכת עוה"ד הסתיים ומהן תוצאותיו.

משלא קבלתי כל הודעה ממי מהצדדים סבורני כי אין מקום להמתין יותר ולפיכך ניתן בזאת פסה"ד.

10.בכתב התביעה עותר המבקש, כי ביהמ"ש יצהיר על זכאותו לשכר הטרחה בהתאם להוראות הסכם שכה"ט כהגדרתו לעיל.

ב.הדיון

1.(א)ציר המחלוקת עליו נסוב הדיון כולו הוא האם סכום שכה"ט שנקב המבקש בהסכם

שכה"ט לרבות גביית 50% ממנו כ"דמי יציאה" סביר ומתיישב עם התנהגות תמת לב מצידו של המבקש. המבקש סבור שעל פי העקרון הידוע, כי הסכמים יש לכבד, על המשיב לפעול בהתאם למוסכם ביניהם.